חופש בחירה ואחריות / גדעון מנדה

אדם נדון להיות חופשי” (סארטר). מדוע נדון להיות חופשי?

כל כך הרבה החלטות וכל כך הרבה בחירות אנו נאלצים לבצע בחיינו. יום יום, שעה שעה.

העולם בו אנו חיים הוא אוסף של אפשרויות, ומשימתנו העיקרית היא להישאר פתוחים לאין-סוף האפשרויות.

הנחת יסוד היא כי אדם הוא בעל חופש בחירה.

חופש הבחירה אומר, למשל, שאם אדם עובד כספרן בספרייה, ומרגיש חוסר סיפוק עצום בעבודה, אך ממשיך בעבודה זו רק מתוך תחושה שהוא אינו יודע לעשות שום דבר אחר – …

“אדם נדון להיות חופשי” (סארטר). מדוע נדון להיות חופשי?

כל כך הרבה החלטות וכל כך הרבה בחירות אנו נאלצים לבצע בחיינו. יום יום, שעה שעה.
העולם בו אנו חיים הוא אוסף של אפשרויות, ומשימתנו העיקרית היא להישאר פתוחים לאין-סוף האפשרויות.
הנחת יסוד היא כי אדם הוא בעל חופש בחירה.

חופש הבחירה אומר, למשל, שאם אדם עובד כספרן בספרייה, ומרגיש חוסר סיפוק עצום בעבודה, אך ממשיך בעבודה זו רק מתוך תחושה שהוא אינו יודע לעשות שום דבר אחר – הרי שהוא מקריב את “חופש הבחירה” שלו תמורת תחושה של ‘בטחון’.
אדם זה פועל לכאורה מתוך חוסר ברירה, אולם זהו חוסר ברירה מדומה. תמיד ישנה אפשרות להמציא משהו חדש או להעניק משמעות למשהו קיים. יתכן והוא מעדיף להישאר במקום המוכר והידוע – גם אם הלא נעים. ובכל זאת, לא תמיד קל כל כך לעשות שינויים, ואנו נאלצים להתחשב בתנאים ובמציאות נתונה בטרם נמהר לעשות שינוי.
תנאים אלו מכונים “קרקע הקיום” שלנו.

קרקע הקיום (Ground of Existence) הינו העולם הספציפי אליו נזרק אדם ומתוכו יכול לצמוח לכוונים שונים.
אלו הן מגבלות מציאותיות קיימות ונתונות אשר לא ניתן לברוח מהן. כמו למשל עובדת הוולדך גבר או אישה.
או עובדת הוולדך למשפחה מסוימת. או עובדת הוולדך עם מגבלה פיזית קיימת מסוימת.
עלינו להיות מודעים לקרקע הקיום שלנו ולקיים את בחירותינו מתוך מודעות זו. ככל שננסה להכחיש או לברוח ממגבלות אלו – הן עלולות להגביל אותנו עוד יותר.

חופש בחירה , לפיכך, אינו מרד, אלא פתיחות אמיתית לאפשרויות הבחירה.
ואולם, אליה וקוץ בה. אדם אשר נוטל לעצמו את החופש לבחור נוטל על עצמו למעשה גם את עול האחריות על בחירותיו. קושי זה מביא את נושא חופש הבחירה והאחריות שוב ושוב גם לחדר הטיפולים.
חשוב לזכור, כי כל עוד המטופל דבק באמונה שאין לו כל חופש בחירה, וכי הבעיות שבחייו הן אך ורק תוצאה של מעשי אחרים, של גורל, של חוסר צדק קוסמי, גם הפסיכולוג הטוב ביותר, יתקשה לסייע לו בשינוי משמעותי.
במקרה כזה, המטפל יוכל להאזין לו, לגלות אמפתיה, להצטער יחד עמו וגם לבדוק דרכים להקל מעט על המצב – אך לא לעשות שינוי משמעותי.

אולם, מטפל המבקש לסייע בצורה משמעותית למטופליו ולהניע קדימה את הטיפול, יטיב אם יעודד את מטופליו לקחת אחריות ולבדוק כיצד הם בעצמם תורמים למצוקה בה הם נמצאים. קבלת אחריות על ידי המטופל היא צעד ראשון וחיוני בתהליך הטיפול והפסיכותרפיה. לאחר שהמטופל לומד לזהות את חלקו שלו ביצירת המצוקה שלו – הוא עשוי להבין כי בידיו הכח לשנות את המצב.

לכן, כחלק מתהליך הטיפול, על המטפל להימנע מלקבל החלטות במקומו של המטופל.
קיבלתם החלטה = לקחתם אחריות.

אנשים החוששים להחליט לגבי עצמם מנסים בכל דרך לגרום לאחרים להחליט עבורם.
מטופל המבקש שהמטפל יחליט עבורו, עושה כך, קרוב לוודאי, גם מחוץ לחדר הטיפולים עם משפחתו, חבריו ומכריו.
בחירה המתקבלת עבורנו על ידי אחרים, היא אינה בחירה אותנטית, ושינוי מהותי לא יתרחש בעקבותיה.

במהלך המפגש הטיפולי וכחלק מתהליך הפסיכותרפיה, יש להתלבט ולהאיר את האפשרויות ומשמעותן.
יש לבחון את הסיכוי והסיכון שבבחירות. ההתלבטות היא שער אל עולמנו הפנימי והאותנטי.
אולם, למעט במקרים חריגים, יש להקפיד כי המטופל יבחר את הבחירות האותנטיות עבורו.

צור קשר ואשמח לעזור.

נכתב על ידי גדעון מנדה

דילוג לתוכן