החלומות מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו. כולנו חולמים. חלקנו מטיב לזכור את החלומות וחלקנו נוטה שלא לזכור אותם. חלומות הם מגרים ומסקרנים, וככאלה הם מגיעים גם אל חדר הטיפולים.
גישות שונות בפסיכותרפיה מציעות דרכים שונות להתייחס אל החלומות או להבין את המסר הטמון בהם.
על פי גישתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, החלומות מייצגים משאלה כמוסה, אשר באה על סיפוקה בחלום. כלומר, דבר מה שאנו כמהים לו או חוששים שלא נוכל להשיגו – מוצג בחלומנו כאילו התגשם. אולם, כדרכו של פרויד, הדברים אינם פשוטים כל כך. מקורם של החלומות, על פי פרויד, בחלק “הלא מודע” של הנפש שלנו. אל “הלא מודע” מודחקים כל הרצונות האסורים, משאלות העונג ודחפי המין, אותו ייצר “חייתי” המצוי בנו אך אסור לביטוי על פי כללי החברה בה אנו חיים. אל הלא מודע שלנו מושלכים הדחפים הפועלים על פי עקרון העונג האסור.
איזור הלא מודע שלנו, כמוהו כמרתף סגור השמור על ידי צנזור. אותו הלא מודע, יודע היטב כי מידע ומסרים המושלכים אליו, הנושאים פעמים רבות אופי אימפולסיבי, מיני, תשוקתי ואחר, לא יוכלו לעבור את מחסום הצנזור שלנו ולהגיע אל האיזור המודע שלנו.
לכן, בחלום, “מתחכם” הלא מודע ומביע את דברו בתחבולות וסמלים. הוא מסווה את המסר שלו בדימויים שונים ומסתיר את שרצה למעשה לומר. הוא משלב אירועים ומשאלות מהילדות בתוך אירועים עכשוויים, מחליף דמויות ואיברים. כך למשל 2 דוגמאות מפורסמות ונפוצות מספרות על תיבת תכשיטים כסמל לאיבר מין נשי , ועל נחש כסמל לאיבר מין גברי.
יש משהו מושך ומפתה בגישה זו, המשלבת עולם של מציאות ופנטזיה. עולם של סמלים,תחפושות ופיענוח.
אולם נשאלת השאלה – מדוע ידרש כל כך הרבה מאמץ בפיצוח החלום – אם מטרתו של הלא מודע להעביר מידע אל המודע שלנו?
קושי נוסף העולה מגישה זו, הוא הצורך “במומחה” לפיענוח החלום. כאשר המטפל הוא זה המפרש את החלום, ולא החולם עצמו, מביא עימו המטפל סט מוכן של פתרונות, מן הספרות והתיאוריה, עד כדי כך שלעיתים הוא שוכח לבדוק האם פירוש החלום מתאים באמת למטופל המסויים הזה, היושב כעת עימו.
גישה זו טוענת כי האדם המתאים ביותר לפענוח החלום הוא כמובן החולם עצמו.
הגישה האקזיסטנציאליסטית טוענת כי החלומות באים כדי לגלות ולא כדי להסתיר – אחרת לא היו נגלים לנו כלל.
חלומות הם אינם חידה המקשה בפתרונה – אלא מהוים קריאה לדבר מה או עניין שעל החולם להביט בו.
מדרד בוס, פסיכיאטר שוויצרי, טוען שכשם שיש לנו עולם בו אנו חיים כשאנו ערים – כך יש לנו עולם בו אנו חיים בחלום. התנהגותנו בחלום אינה אלא שיקוף של התנהגותנו בעולם. לפיכך, החלום הוא גם הזדמנות עבורנו לפגוש את עצמנו ולהביט בעצמנו ובדרכנו בעולם.
בכדי לפתור את משמעות החלום אפשר לשבת עם המטופל ולבקש ממנו לחלום מחדש ובקול רם את החלום.
לתאר את שהוא רואה בחלומו פעם ופעמיים נוספות. לבקשו לתאר את שהוא רואה במספר הפרטים הרב ביותר, מבלי לערב את רגשותיו שעה שהוא צופה בחלום.
המטופל יתאר זאת כאילו היה צופה בסרט. אחר כך, במשותף עם המטופל יש לבדוק מה בא החלום לשאול אותו. איזה תחום בחייו בא החלום לאתגר ולהאיר.
מה משקף עבורו החלום מדרכו שלו בעולם. מה מסמל כל פרט בחלום עבור המטופל , לא עבור המטפל.
יתרונו חשוב של החלום הוא בכך שמקורו אצל המטופל עצמו – ובכך למעשה מציג המטופל בעצמו, בעזרת החלום, את השאלות עליהן עליו לענות. חלומות הם כלי עזר נהדר וחשוב בטיפול, אל תוותרו עליהם.
לכו בעקבות החלומות.
נכתב על ידי גדעון מנדה
